HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – חייה של גרדה בירושלים בסוף שנות העשרים התנהלו , כביכול, בשני עולמות: האחד בממסד של תנועת הפועלים שאליו השתייכה כבת זוגם של ארלוזורוב ואחר-כך לופט, והשני בעולם ה”ייקים” של שכונת רחביה בירושלים שם התגוררו ופעלו הפילוסוף הוגו ברגמן, הפסיכיאטר הראשון בארץ היינץ הרמן, המשפטן משה זמורה, הקבליסט גרשום שלום, הארכיטקט ריכרד קאופמן, פרופ’ סמבורסקי ורבים אחרים. היו אלו, כפי שהיא העידה, חיים מלאי עניין אינטלקטואלי, ויכוחים אידיאולוגיים, מוסיקה, הומור, הרגשת יצירה והזדהות מוחלטת עם רעיון בנין- הארץ. את המשך דרכה העיתונאית בארץ עשתה בעיתון “הארץ” וב”גרוז’אלם- פוסט”. היא כתבה גם לעיתוני חו”ל, לשבועון הבריטי “אקונומיסט” ולעיתון השוויצרי “נוייה- ציריכר- צייטונג”. את אופייה ובעיותיה של העלייה החמישית ה”ייקית” ( הייקים היו קוראיה הנאמנים) פרסמה מאוחר יותר בספר בגרמניה “השיבה לנכר”. על פועלה בהסברת מדינת ישראל בגרמניה, לאחר קום המדינה, הוענק לה “צלב הברזל” מאת ממשלת גרמניה והיא, שגרמניה הייתה בשבילה “מחוץ לתחום” הסכימה לקבלו בלב כבד
