HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הזיכרונות שכתבה גליקל בת ליב )הידועה כגליקל האמל או גליקל פון האמלן( בלשון דיבורה, יידיש,
הם תעודה היסטורית נדירה ומרתקת הפותחת לפנינו צוהר לעולמה של אישה יהודייה במאה השבע-
עשרה. גליקל, שנולדה בהמבורג בשנת 1645 , החלה לכתוב את זיכרונותיה בעקבות מות בעלה, אבי
ארבעה עשר ילדיה, והמשיכה לרשום את קורותיה ולסקור את הנעשה בסביבתה עוד שנים רבות לאחר –
מכן. בחיבור זה, שהועידה לילדיה, ארגה גליקל יחד את האישי, המשפחתי והציבורי, הוסיפה סיפורים
ואגדות להמחשה ולהנאה, ונתנה ביטוי לא רק להרהוריה ולרגשותיה אלא גם למערכת דעותיה
ואמונותיה. כך העמידה לנו מסמך היסטורי ספרותי מיוחד במינו המתאר הן את קורותיה ואת עולמה –
הרוחני של אישה עברייה בת המאה השבע עשרה, הן את דמותה והווית חייה של החברה שבה צמחה –
ופעלה
