HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – ההגדות של פסח זכו למהדורות רבות והאמנות היהודית מצאה בהן כר נרחב לביטוי. יחד עם זאת, במאה התשע-עשרה, עם התעוררות התנועה הציונית, החל נוסח ההגדה לשמש כלי לביטוי השאיפות הלאומיות לאור מצבם של היהודים בגולה. תנועת הפועלים הדגישה את השחרור משעבוד וראתה בו מופת אוניברסאלי למהפכה חברתית ולשחרור של מעמד הפועלים. תנועת העבודה הציונית, שזכתה למעמד בכורה בישוב הארץ-ישראלי ובדור המדינה הראשון, נתנה ביטוי רחב לתפיסות הללו בהגדות הארץ-ישראליות.
במקביל להגדה המסורתית המשמרת טקסט קבוע, התפתחו הגדות לא-מסורתיות אשר הטקסט שלהן משתנה בהתאם לצרכי הזמן והמקום. בספרייה הלאומית ישנן למעלה משש מאות הגדות לא-מסורתיות שונות: הגדות של תנועות הנוער, הגדות קיבוציות, הגדות של הבריגדה היהודית ואף פארודיות על ההגדה של פסח.
