HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הקהילה היהודית הוותיקה בבבל, שהתקיימה שם ברציפות מאז גלות בית ראשון, התחסלה כמעט לחלוטין בשנת 1951, שלוש שנים אחרי הקמת מדינת ישראל. בעת מבצע “עזרא ונחמיה” הוטסו לארץ קרוב ל-110 אלף מיהודי עיראק, ורק אלפים בודדים נותרו שם עד תחילת שנות השבעים של המאה הקודמת.
יציאה גדולה זו לוותה בצעדים תחיקתיים של ממשלת עיראק אז, שהעבירה ב-1950 חוק השולל את האזרחות העיראקית מן היהודים שיהגרו ממנה. במסגרת חוק זה הוחרם גם הרכוש שהיהודים הותירו אחריהם והשלטונות הפיצו לכל משרדי הממשלה הרלבנטיים אינדקסים מפורטים של שמות היהודים שאזרחותם נשללה מתוקף חוק זה. צעד זה נעשה כנראה כדי לוודא שאם יהודי מסוים יבוא לתבוע בעתיד את רכושו הוא יסורב על סמך העובדה שאינו אזרח עיראקי. בית הדפוס הממשלתי העיראקי הדפיס אינדקסים אלו על פי חלוקה למחוזות. יש להניח שכרכים אלו נועדו לשימוש פנימי של המינהל העיראקי.