“Kijlót Jamésh Shaním”, meét Federico García Lorca, im bamait hamajazé be-ivrit, Anna Baniel

HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – ככלות חמש שנים / פדריקו גרסיה לורקה
תרגום: רינה לטוין
עיבוד ובימוי: אנה בניאל
מוסיקה מקורית: רן בגנו
עיצוב במה: אריאל טל ארביב
עיצוב תלבושות: שני קאין
עיצוב תאורה: מתן פרמינגר
תנועה: טל קון
ייעוץ לשוני: רנה רגב
ניהול מוסיקלי וליווי פסנתר: טל מינקוב
בביצוע תלמידי שנה ג’, מחזור נ”ג, סטודיו למשחק ניסן נתיב תל אביב

המחזה ‘ככלות חמש שנים’ נכתב בשנת 1931, על ידי המשורר והמחזאי הספרדי פדריקו גרסיה לורקה. באופן כמעט נבואי היה זה כחמש שנים בדיוק לפני הירצחו. המחזה הוא ‘אגדה על הזמן’, כפי שמגדיר אותו לורקה, הכתוב באווירה סוריאליסטית של חלום.
במרכז המחזה עומדת דמותו של צעיר, המאורס לבחורה צעירה. הוא מבטיח לה שיחזור ויינשא לה ככלות חמש שנים, אך הזמן להינשא מגיע והצעיר, המכונה “הזקן הפיוטי”, מתמהמה. הוא בוחר להשאיר את אהבתו בלתי ממומשת, להישאר בעולם החלום, סגור בביתו, שם ארוסתו נשארת ילדה, האהבה גדולה עד כדי צריבה, וטעם החיים מתוק יותר כשמחכים. התמהמהותו של הצעיר מובילה אותו לאיבוד ארוסתו, וכן להחמצת אהבתה של הכתבנית, אשר חיה אתו ואהבה אותו מילדות. במהלך מסעו של הצעיר בניסיון אחרון להציל את חייו ולממש את אהבתו, לוקחות חלק דמויות רבות ומגוונות, אשר כל אחת מהן מייצגת היבט אחר של הזמן ועמדה שונה כלפי החיים.
המחזה משתייך למחזות הסוריאליסטים, ובכך מתכתב עם אמני הסוריאליזם בני זמנו של לורקה, ובראשם סלבדור דאלי, אשר מערכת יחסים עמוקה ומורכבת התנהלה בין השניים. הקשר המקצועי והאישי המרתק שהתקיים בין שני האמנים, היווה השראה לעיצוב ההצגה (במה ותלבושות).
בביתו של דאלי בפיגראס, ישנו סלון בו מוזמנים המבקרים לעבור ולהתבונן. מנקודת תצפית מסוימת ניתן לראות שכל חלקי הסלון (ספה, שידה, תמונות) מתחברים לידי דיוקן של פנים.
לאורך ההצגה מייצג אלמנט אחד את מקום ההתרחשות (הביצה את ביתו של הצעיר, השפתיים את ביתה של הארוסה, הירח את היער), כשבתמונה האחרונה בביתו של הצעיר, מתחברים כל האלמנטים לידי דיוקן פנים. המחזה כולו כתוב כחלום, והכוונה היא שכל אחת מהדמויות שפוגש הצעיר במהלכו וכל אחת מתחנות דרכו מרכיבות את עולמו הפנימי, ממש כמו בחלום.

“מפני שחיכיתי לך וכעת אזכה בחלומי… כי שלי הוא הדם הזה שזכיתי בו אט-אט, מבעד לגשם, ושלי הוא החלום.”

“ואם החלום יקים לו חומות

על פני ציר הזמן

הזמן יניעו לדמות

שנולד החלום מחדש

אי, איזה שיר משמיע הלילה, איזה שיר!

שירתו את צוקי הכפור הכחול תעיר!”

השיר “גסלה על מות אפל” / פדריקו גרסיה לורקה מופיע במחזה בתרגומו של רפאל אליעז.

בבית ניסן נתיב ע”ש אלכסנדר גראס , נעם 5 , ת”א