HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – .למען ירושלם לא אשקוט
.אסופת איגרות ירושלמיות מראשית תקופת השלטון העותמאני
אברהם דוד
האיגרות המכונסות באסופה זו משקפות את המציאות בחברה היהודית במשך יותר ממאה שנים, למן ראשיתה של תקופת השלטון העות’מאני בארץ-ישראל ועד חורבנה של הקהילה היהודית בירושלים עקב הרדיפות שידעו בניה מתגרת ידו של מושל העיר, מוחמד אבן פרוח’, בשנים 1626-1625.
בסוף שנת 1516 כבשו העות’מאנים את ארץ-ישראל ותפסו את השלטון מידי השליטים הממלוכים. בד בבד התחוללו בארץ, ובייחוד בירושלים, תהפוכות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ורוחניות עם בואם ארצה של עולים מאירופה. אלה היו בעיקר פליטים מחצי האי האיברי, שהחלו להגיע לארץ-ישראל עוד בעשור הראשון של המאה השש-עשרה, שנים אחדות לאחר גירוש ספרד ומאורעות פורטוגל, וביתר שאת לאחר כיבוש ארץ-ישראל בידי השליטים העות’מאנים.
