HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הצורך בביקורת נוסח המקרא נובע מצירופם של כמה גורמים. ראשית, העובדה שאין בנמצא שתי מהדורות מודפסות של המקרא הכוללות נוסח זהה לפרטי פרטים, קל וחומר באשר לכתבי יד. גם בין המהדורות המשתייכות למשפחת נוסח המסורה (כגון תנ”ך קורן, מקראות גדולות הכתר, מהדורות הרב מרדכי ברויאר, פרופ’ משה דוד קאסוטו ואחרים) קיימים הבדלים, החל מרמת החלוקה לפסוקים וכלה בהבדלים גם השוואה בין מקבילות בספרי מקרא שונים באותה מהדורה תלמד על חילופי גרסאות. מלבד בניקוד, בטעמים ואף באותיות עצמן. ההבדלים הללו, ששורשיהם נעוצים בימי הביניים ואף קודם לכן, גם בהעתקת המקרא, כבהעתקת כל סוג של חיבור, נפלו שיבושים, וביקורת הנוסח שואפת לגלות אותם ולתקנם. למרות מניעיהם הראשוניים של חלק מחלוצי ביקורת הנוסח, איששה למעשה הביקורת את העובדה כי נוסח המסורה הוא הנוסח המהימן ביותר של המקרא. עם זאת, כלל זה איננו נכון לגבי כל מקרה ומקרה של הבדלי גרסאות בין נוסח המסורה לנוסחים אחרים. בנוסף, גם אם היה מוסכם כי נוסח המסורה משקף את נוסחו המקורי של המקרא, עדיין לא ידוע איזה מבין נציגיו השונים של נוסח המסורה הוא הנוסח המקורי.
רק מסקנותיה של עבודת ביקורת-נוסח יסודית תאפשרנה מצע אמין דיו לכל פעולה של ניתוח ספרותי או פרשנות המבקשת להבין את כוונות כותבו המקורי של הטקסט הנתון
