HAPÌNÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – עכשיו זה רשמי ומוצג לכל באוסף נדיר של כ־200 מקראות עבריות מהמאה ה־18 ועד ימינו: כשאליעזר בן־יהודה “בדה”, כמילות השיר, “מילים ממוחו הקודח” – והפך בשנות השמונים של המאה ה־19 לדמות המזוהה ביותר עם החייאת הדיבור העברי, כבר חגגה המקראה העברית מאה שנים לקיומה. כשבן־יהודה, מייסד ועד הלשון העברית, טבע את המילה “מילון” במקום “ספר מילים” וחידש את המילה “עיתון” במקום “מכתב־עתי”, כבר ציינה הספרות החינוכית העברית את הופעת המהדורה ה־20 של המקראה לילדים “בית הספר”, שחיבר יהודה לייב בן זאב. אפילו מלחמת החורמה של היישוב האשכנזי החרדי והשמרן בבן־יהודה לא היתה תקדימית: מחברי המקראות – שהופצו תחילה במזרח ובמרכז אירופה ואחר כך הגיעו גם לארץ ישראל – ידעו נאצות ונידויים, עשרות רבות של שנים קודם לכן.