Sipúr hatzalatá shel mishpajá yehudít ba-í Arikosa, meét haitonaít Ivette Manessis Korporon

HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN –  ספר זה עוסק בסיפור הצלה אחד. איווט היא נכדתה של יה-יה, ששורשיה יוונים. בילדותה, איווט לא אהבה בלשון המעטה את העובדה שהם צריכים להתאסף עם כל המשפחה היוונית, וכל המנהגים והמאכלים המוזרים של היוונים. איווט חלמה את החלום האמריקאי, ולהשתלב בחברה האמריקאית. אך בבגרותה, שאיווט הפכה לעיתונאית, היא בוחרת לחזור ולספר סיפור. איווט מחליטה לחקור את עברה של סבתה יה-יה. איווט יודעת שיה-יה קשורה בסיפור הצלתה של משפחה אחת, משפחתו של סאוואס. יה-יה גדלה וחיה באי קורפו, אי קסום ויפהפה בקצה הצפון-מערבי של יוון. אי זה הצליח לשרוד את המלחמה, בין היתר בזכות יכולות מיוחדות הקשורות לקרבה לים ולכך שזהו האי היחיד שזכה לפריחה. סאוואס היהודי, היה התופר של האי ובפרט היה מומחה ל… גלימות כמרים.
בשנת 1944 התחלף השלטון האיטלקי בשלטון הנאצי, שפעל לחיסול מהיר של קרוב ל-2000 יהודים. אך תושבי האי הצליחו להחביא כ-200 מהם. אמנם לא כל התושבים סייעו באופן פעיל, אך גם אלו ששתקו היה בכך כדי לסכן את חייהם ועצם זה שלא הסגירו לגרמנים יש בכך נקודות זכות לטובתם.
הספר מספר את מסעה של איווט לגילוי אלו שנעזרו במשפחתה. זהו סיפור מדהים ומרגש וגם היה לי פחות מוכר. אמנם סיפורה של יהדות יוון והשואה זכה לחשיפה בין היתר דרך סיפור משפחתו של יהודה פוליקר (ונראה שלא בכדי התנגן לי במהלך כל הספר השיר ‘חכי לי סלוניקי’). אך על האי הזה, ועל חלקם של הכמרים במסגרת ההצלה ועל אומץ הלב של הבישוף דמסקינוס להגן על היהודים במעשיו, כאשר בין היתר גינה את הנאצים בפומבי