HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – רבי לייבּ (שרה’ס) בן-שרה נולד בי”ז בתמוז ה’ת”צ (2 ביולי 1730) לאִמו שרה ולאביו רבי יוסף, שהיה נצר לשושלת המהר”ל מפראג, סמוך לעיר רוֹבנה, שבה פעל המגיד ממזריטש. בתולדות התנועה החסידית נקראו רבנים בודדים בלבד על שם אִמם. על פי האגדה החסידית, מקור שמו של רבי לייבּ, היה במעשה של אמו: “שרה בת המוכס, אִמו של רבי לייבּ, יפת תואר הייתה וחשק בה בנו של הפריץ. כדי שלא תישאר פנויה מיהרה שרה להינשא לרבי יוסף, שכבר היה בא בימים, והיה מלמדם של בני המוכס. על כך זכתה שהיילוד יִשא את שמה”.
עוד מנעוריו דבק ברבי ישראל הבעל שם-טוב שהעיד עליו: “רבי לייבּ מתענה משבת לשבת לא משום שברצונו לצום, אלא משום שבדבֵקותו בבורא הוא שוכח לאכול”. מתוקף סמיכותו לרובנה, עירו של המגיד ממזריטש, היה מבאי ביתו של המגיד וממקורביו.