HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – הנוהג לציין את תחילת היום בערב היה קיים בבבל העתיקה, ויש חוקרים הטוענים כי זה מקור המנהג. במצרים העתיקה, לעומת זאת, היה נהוג לציין את תחילת היום עם זריחת השמש. לפי חז”ל, במקדש – הלילה “הולך אחר היום”. המשנה במסכת חולין (פרק חמישי) אומרת על האיסור מהתורה (בספר ויקרא פרשת אמור): “וְשׁוֹר אוֹ שֶׂה: אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ לֹא תִשְׁחֲטוּ בְּיוֹם אֶחָד.”
יוֹם אֶחָד – האמור ב’אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ’ – היום הולך אחר הלילה.
את זו דרש רבי שמעון בן זומא:
נאמר במעשה בראשית ‘יוֹם אֶחָד’, ונאמר ב’אותו ואת בנו’: ‘יוֹם אֶחָד’.
מה ‘יום אחד’ האמור במעשה בראשית – היום הולך אחר הלילה,
אף ‘יום אחד’ האמור ב’אותו ואת בנו’ היום הולך אחר הלילה.
