HAPINÁ HAIVRIT, CON IRIT GREEN – בדיעבד יתברר לו כי הגילוי המסעיר בגיל 16 על עברם של הוריו, כיהודים במחנה ריכוז, היה הראשון בלבד בסדרת גילויים שרובם יתרחשו רק אחרי מותו של אביו, ויגיע לשיא הדרמטי בשנת 1994 עם חשיפתו של האוצר האמיתי שהחביא אביו: יומן שכתב בג’אדו בזמן אמת, ומהווה למעשה את התיעוד היחיד של אסיר ממחנה הזוועה שאליו נשלחו יהודי בנגזי. “במהלך השנים ביקשתי מאמא כמה פעמים לפתוח את הארון שלו, שהיה עמוס במסמכים”, הוא מספר. “רציתי להסתכל בחומרים שהיו שם. ערב אחד, אחרי ששוב ביקשתי ממנה להסתכל בקלסרים של אבא, היא אמרה פתאום: ‘אתה יודע מה, אבויה? אתה יכול היום לגשת לארון
